ייצוג וליווי נפגעי עבירה


ליווי וייצוג נפגעי עבירה - כיצד מסייע הסניגור גם לנפגע העבירה

ההליך המשפטי מורכב משני צדדים. תובע ונתבע, מדינה ונאשם. 

בהליך האזרחי, התובע, המאמין כי נפגע על ידי הנתבע, ממש את זכותו לקבל סעד כלשהו, בין אם כספי או אחר, באמצעות בית המשפט. בהליך הפלילי, המתלונן, הוא הנפגע, אינו צד להליך כי אם המדינה אל מול הנאשם. המתלונן או המתלוננת מסיימים את תפקידם אל מול הפוגע במסירת התלונה או במקרים בהם מוגש כתב אישום אף בעדות בבית משפט.

יוצא כי למתלונן, אין מעמד בהליך זה, ואין לו שליטה על המתנהל מאחורי דלתות בית המשפט. הוא אינו צד להליך, שכן המדינה נכנסת בנעליו.

אז מה בכל זאת יכול המתלונן לעשות?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 מסדיר את זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. אך לא כל מי שנעברה בו עבירה מקבל זכויות על פי חוק זה.

החוק מגדיר כי נפגע עבירה הוא מי שנעברה בו עבירה, או בן משפחתו שהעבירה גרמה למותו.

עוד החוק קובע כי בכדי להיות זכאים לזכויות אלו על העבירה להיות מסוג עוון (כלומר עונש מאסר של שלושה חודשים עד שלוש שנים) או פשע (כלומר עבירה שהמאסר בגינה הוא שלוש שנים ומעלה), ושאינה עבירת תעבורה

קיימים תנאים נוספים בחוק כמו למשל שהעבירה נעברה בישראל או שנידונה בבית משפט בישראל.

מהן הזכויות העומדות לנפגעי העבירה?

ראשית, ולפני הכול, החוק קובע כי נפגע העבירה זכאי להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון, וכן מפני בני משפחתו או שלוחיו או מקורביו. כמו כן נפגע העבירה זכאי להגנה בצו מאת בית המשפט מפני אותם גורמים.